היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין על ידי הרשות המקומית אשר אישרה תכנית והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין של הבעלים. היטל השבחה משולם לוועדה המקומית ברשות המקומית, לאחר עליית ערך המקרקעין בעקבות מתן אחד מהאישורים הבאים: אישור תכנית בניין עיר (תב"ע), אישור הקלה ואישור שימוש חורג. החייב בתשלום ההיטל הוא אותו אדם שהיה בעל המקרקעין ביום מתן האישור. גובה ההיטל הוא מחצית מעליית השווי של המקרקעין עקב האישור של התכנית.

תמ"א 38- תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, היא יוזמה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. התכנית אושרה ב2015 על ידי הכנסת ונוצרה לטיפול ברעידות אדמה על ידי חיזוק מבנים ישנים שאינם עומדים בתקן העמידות בפני רעידות אדמה חזקות. זאת מכיוון שישראל ממוקמת בסמיכות לשבר הסורי-אפריקאי באיזור המועד לרעידות אדמה תכופות.
התקנות מקנות קיצור הליכי בירוקרטיה לקבלת היתרים ותמריץ כלכלי לבעלי בתים לחיזוק המבנים הישנים שבבעלותם, יחד עם זכויות מוגדלות לבנייה. למרות הציפיות להשבחת הנדל"ן בפריפריה, עקב מיעוט הכדאיות הכלכלית, דבר זה לא קרה, ובשנת 2021 הנושא עלה לדיון ציבורי שוב, וייתכן שתכנית תמ"א 38 תגיע לקיצה.

תכנית בניין עיר היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון. סעיף 145 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 קובע כי אין לבצע (כמעט) כל פעולה במקרקעין אלא אם כן הוועדה המקומית נתנה היתר לכך. הועדה המקומית לא תיתן את ההיתר אלא על פי הקביעות בתכנית.

תכנית בניין עיר מורכבת משני מסמכים עיקריים – תשריט ותקנון, בצירוף נספחים. התשריט הוא מסמך גרפי (משורטט) הכולל בחלקו העיקרי, מפה של המצב המוצע. התשריט נערך בהתאם להוראות נוהל מבא"ת (מבנה אחיד לתכנית) של משרד הפנים. התקנון מפרט את כל הנתונים הנדרשים לדיון ואישור התכנית והוראות בדבר שימושי הקרקע המותרים מתוקף התכנית והנחיות למימושה.