דיני חדלות פרעון מסדירים מצב בו חייב אינו יכול לפרוע את חובו. זאת, להבדיל מחייב שאינו רוצה לפרוע את חובו. לרוב, חדלות פירעון כלכלית תביא להחלת דיני חדלות פירעון שתהיה טובה הן לחייב והן לנושים שלו. בבחינת המצב של החייב, ישנן 2 שאלות שצריכות להשאל: המאזן – האם לחייב יש יותר חובות מנכסים? ותזרים – האם בטווח הקצר, החייב יוכל לעמוד בתחייבויות? ברגע שמכירים בחדלות פירעון ישנם מספר הליכים שניתן לנקוט בהם: פשיטת רגל לחייב יחיד, הבראה לתאגיד, או פירוק.

הליך משפטי אשר ננקט באישור בית המשפט המחוזי בשני אופנים:
1. בקשת נושה – לכינוס נכסי החייב וחלוקתם השיוויונית בין הנושים.
2. בקשת חייב – על מנת לקבל הגנה מבית המשפט,עיכוב הליכים המתנהלים נגדו
הליך שבסופו יקבל החייב צו הפטר וחובותיו ימחקו.
יצויין כי כיום רוב מוחלט של הבקשות לפשיטת רגל הינם על ידי החייב.

צו הפטר הוא צו שניתן על ידי שופט בית המשפט המחוזי המסיים הליכי פשיטת רגל, על פי תנאים שנקבעו בחוק. הצו מאפשר למעשה את מחיקת יתרת חובותיהם של החייבים שלא נפרעו בהליך ומעניק להם את האפשרות לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית. בית המשפט המחוזי או רשם ההוצאה לפועל הם אלו שמעניקים את הצו, והם יעשו זאת רק לאחר ששמעו את כלל טענותיהם של הצדדים להליך.

כדי לקבל צו הפטר, על החייבים להוכיח כי הם פעלו בתום לב על מנת ולהסדיר את חובותיהם. בית המשפט המחוזי עשוי להתנות את ההפטר, להפוך אותו להפטר חלקי או להפטר מלא בהתאם לשיקול הדעת של השופט ו/או הרשם. כל מקרה נשקל לגופו והתנהלותם של החייבים משחקת תפקיד חשוב בהחלטה. במסגרת ההליך לנושים ישנה הזדמנות להביע את עמדתם, כמו גם לנאמן ולכונס הנכסים.

קיימים מספר סוגים של צווי הפטר בינהם: צו הפטר חלוט ומלא, צו הפטר מותנה, צו הפטר חלקי וצו הפטר לאלתר.

תביעת חוב "בר תביעה" מטעם נושה אשר מוגש לכונס הנכסים הרשמי תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בה תובע הנושה את סכום הכסף שלדבריו החייב חייב לו עד למתן צו הכינוס.

חוב קיים ו/או עתידי של החייב עד למועד מתן צו הכינוס. חוב זה הינו חוב בסכום קצוב. חוב שנושה רוצה לתבוע את החייב בבית משפט מצריך אישור מבית משפט של פשיטת רגל שמתיר לפתוח בהליך כנגד החייב. כמו כן חוב לתשלום דמי נזק בלתי קצובים אינו חוב בר תביעה בפשיטת רגל.

הגוף הרשמי המפקח על הליך פשיטת הרגל. מאחר ובהליך פשיטת רגל ישנם בדרך כלל צדדים שונים בעלי אינטרסים מנוגדים, הכנ"ר הינו הגורם המפקח על ההליך תוך איזון בין הצדדים והאינטרסים השונים. בכל תיק פשיטת רגל פועלים מטעם הכנ"ר פרקליט, חוקר ומפקח.

צו הניתן על ידי בית המשפט על פי בקשת נושה/חייב שהגיש בקשה לפשיטת רגל, שילם את האגרות. בית המשפט מעיין ודן בבקשה, מקבל את תגובת הכנ"ר ובמידה שבית המשפט מאשר את הבקשה ניתן לחייב צו כינוס לנכסיו. משקיבל החייב את צו הכינוס מתחיל הליך פשיטת הרגל לחייב.

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. תקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985.חוקים אלו מסדירים משפטית את הליך פשיטת הרגל.

דו"ח דו חודשי אשר על החייב הנמצא בהליך פשיטת רגל להגיש לידי המנהל המיוחד/נאמן והכנ"ר. בדו"ח מפרט החייב את הכנסותיו והוצאותיו.

משלב מתן צו הכינוס ועד להכרזת החייב כפושט רגל משמש מנהל מיוחד. המנהל המיוחד הוא אשר בפועל מנהל את תיק פשיטת הרגל. על המנהל המיוחד
לחקור את החייב בדבר נכסיו, פוטנציאל השתכרותו וסיבות יצירת החובות והקריסה הכלכלית. המנהל המיוחד בודק את תביעות החוב ומחליט האם לאשר אותם באופן מלא, חלקי ובמקרים מסוימים אף לדחותם.על המנהל המיוחד לגבש תוכנית פירעון ולהגיש דו"ח לכנ"ר בדבר ממצאיו. לאחר אישורו בידי הכנ"ר מגיש המנהל המיוחד דו"ח סופי לבית המשפט עם המלצותיו לגבי ההליך.

משלב הכרזת החייב כפושט רגל משמש המנהל המיוחד כנאמן וסמכויותיו נרחבות יותר.

הכספים שהצטברו בקופת הכינוס בהליך פשיטת הרגל מחולקים לנושי החייב.

הכספים אותם משלם החייב על פי צו התשלומים שהושת עליו. כמו כן במידה וגובשה עם החייב תוכנית פירעון לפיה ישלם החייב עוד סך מסויים במשך תקופה נוספת ממועד הדיון או בתשלום אחד הרי שהכספים הללו ישולמו לקופת הכינוס.

חייב שנפסק לו בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני לשלם דמי מזונות בגובה מסויים, הרי שעם תחילת הליך פשיטת רגל, על גרושתו או על החייב בעצמו לבקש מבית המשפט של פשיטת רגל לקצוב את דמי המזונות. הקצבת מזונות הינה הפחתת גובה דמי המזונות וזאת על מנת שגם שאר הנושים יוכלו לקבל את חובם במסגרת הההליך.

עם מתן צו הכינוס משית הכנ"ר על החייב סכום כסף אשר עליו לשלם מדי חודש לקופת הכינוס. הסכום נקבע על ידי הכנ"ר בהתאם למצבו של החייב.

אדם אשר לחייב חוב כלפיו. ישנם מספר סוגים של נושים כגון:
1. נושה רגיל – נושה אשר אינו נושה מובטח או נושה בדין קדימה.
2. נושה מובטח – נושה אשר יש לו שעבוד על נכס מנכסי החייב כגון משכנתא, לבנק יש שעבוד על דירת החייב ומשכך במידה והדירה תמכר הכסף שיתקבל ישולם לבנק בתחילה עד מלוא גובה החוב.
3. נושה בדין קדימה – נושה אשר על פי חוק הינו קודם על פני נושה אחר למעט נושה מובטח כגון: חוב למס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, חוב מזונות, ארנונה וכולי. ישנו סדר עדיפות גם בין מספר נושים אשר הינם בדין קדימה.

דו"ח המוגש לבית המשפט על ידי המנהל המיוחד בו מפורטים פרטי החייב, מצבו המשפחתי, הכלכלי, הבריאותי, חובותיו, נכסיו, פוטנציאל השתכרותו, נסיבות יצירת החובות והקריסה הכלכלית. התרשמות המנהל המיוחד מהחייב והתנהלותו בהליך פשיטת הרגל. כמו כן המנהל המיוחד מגיש את המלצותיו בהקשר להליך כגון:הפטר חלוט לאלתר, הפטר מותנה ובמקרים מסוימים הפסקת הליך פשיטת הרגל.