מהי "הרפורמה" בהליך פשיטת הרגל

ניתן לחלק את הליך פשיטת הרגל לשני זמנים קודם לרפורמה ולאחר הרפורמה שנכנסה לתוקף בספטמבר 2013. במסגרת הרפורמה עבר הליך פשיטת הרגל שינוי משמעותי כמפורט להלן:

הליך פשיטת רגל הינו הליך שהינו בעל שתי מטרות מרכזיות:
1. לכנס את נכסי החייב ולחלקם באופן שווה בין הנושים (חלוקת דיבידנד).
2. לאפשר לחייב אשר שבית המשפט לאחר שעיין ודן בעניינו החליט כי הוא אינו מסוגל לפרוע את חובותיו, למחוק את חובותיו באמצעות צו הפטר ולפתוח דף חדש בחייו ללא החובות שהחייב צבר לפני מתן צו הכינוס.

ראשית נקדים לגבי הליך פשיטת רגל כפי שהתנהל קודם לרפורמה.
הליך פשיטת הרגל שקדם לרפורמה היה הליך שהתאפיין ללא הגבלת זמן, בעל דיונים משפטיים רבים, חלק לא מבוטל התאפיין בדיונים טכניים כאלה ואחרים. הדבר גרם להליך פשיטת הרגל להיות ארוך ומסורבל.
עקב אריכות ההליך המנהל המיוחד לא בדק את תביעות החוב ומשכך גם לא אישר אותם.
חשוב לדעת כי בדיקת תביעת החוב ואישורו הינו חלק חשוב בהליך פשיטת הרגל. פעמים רבות החוב המאושר בידי המנהל המיוחד הינו קטן משמעותית מתביעת החוב שהוגשה לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר). הסיבה לכך נובעת בעיקר משום שהמנהל המיוחד מחשב את החוב על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה ואילו בתביעת החוב על פי הוצאה לפועל ו/או לפי ריביות הבנקים גבוה בהרבה.
סיבה נוספת היא משום שחייב אשר שילם לאורך זמן רב בהוצאה לפועל, החוב צבר ריבית ואילו התשלום ששילם החייב לא.

לדוגמה: בתביעת חוב של בנק על חוב שנמשך 15 שנה יתכן שחוב של 150,000 ₪ יהיה 700,000 ₪ בגין הריבית וההצמדה. בתביעת החוב לכנ"ר תוגש תביעת חוב מטעם הבנק על סך של 700,000 ₪.
כאשר המנהל המיוחד מחשב את הריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה בדרך כלל החוב יקטן משמעותית כך שיתכן ויהיה מלכתחילה חוב בסך של 400,000 ₪. בנוסף חייב ששילם במסגרת ההוצאה לפועל תשלומים במשך שנים יחושבו גם התשלומים שלו לפי חוק ריבית והצמדה. כך שלאחר חישוב התשלומים ששילם שגם הם צוברים ריבית והצמדה לפי החוק, החוב יקטן לכ-150,000 ₪.

באופן עקרוני, ככל שהחוב ישן יותר, המנהל המיוחד יאשר ככל הנראה סכום נמוך משמעותית מתביעת החוב שהוגשה.
אריכות ההליך גרמה לחייבים רבים להמנע מלנקוט בו, פגעה גם בנושים אשר לא קבלו דיבידנד.
כמו כן חייבים שהיו בהליך לאורך זמן מצאו עצמם מובטלים מאחר ומעסיקים רבים נמנעו מלהעסיק אותם בגין הליך פשיטת הרגל.
מהסיבות הנ"ל המטרה של פתיחת דף חדש בחיי החייב לא הגיעה לייעוד הרצוי.
בחודש ספטמבר 2013 קבע הכנ"ר נהלים מסודרים ויעילים להליך פשיטת הרגל, להלן נפרט:
הליך פשיטת רגל קצוב בזמן. בדרך כלל הליך פשיטת רגל לא ימשך מעבר לארבע וחצי שנים.דהיינו ארבע וחצי שנים ממתן צו הכינוס ועד לסיום ההליך.

עם מתן צו הכינוס ימונה מנהל מיוחד מטעם הכנ"ר לתיק פשיטת הרגל.
ממועד מתן צו הכינוס ועד לדיון בבית המשפט על הכרזת החייב כפושט רגל יעברו כ – 18 חודשים.
בפרק הזמן של שמונה עשרה החודשים האלו על המנהל המיוחד לזמן את החייב לחקירה על מצבו הכלכלי, לבדוק את תביעות החוב ולאשרן ו/או לדחותן, לגבש תוכנית פירעון לחייב בהסכמת הכנ"ר,להגיש דו"ח לכנ"ר, ולהגיש דו"ח סופי לבית המשפט עם המלצה על תוכנית פירעון ראויה כפי הממצאים שבידו על מצב החייב: חובותיו, הכנסתו הוצאותיו ונכסיו.
בדרך כלל תוכנית הפירעון תהיה לתקופה של עוד שלוש שנים (כך שממתן צו הכינוס ועד למועד הדיון עברה כשנה וחצי ועוד שלוש שנים וביחד ארבע וחצי שנים)

במסגרת תוכנית הפירעון המצעת על ידי המנהל המיוחד במידה והחייב מסכים לה ויעמוד בה,ובמידה שתוכנית הפירעון מקובלת על דעת הכנ"ר ועל דעת בית המשפט הרי שבמועד הדיון בהכרזת החייב פושט רגל החייב יוכרז החייב פושט רגל ויקבל הפטר מותנה. בסיום התקופה של תוכנית הפירעון יקבל החייב הפטר חלוט וחובותיו עד למתן צו הכינוס ימחקו.
תיתכן גם תוכנית פירעון קצרה יותר או ארוכה יותר.
יצוין כי כאשר לדעת המנהל המיוחד, הכנ"ר ובית המשפט אין ביכולת החייב לשלם לקופת הכינוס ולעמוד בתוכנית פירעון אשר יש בה תועלת לנושים ישנו סיכוי רב כי בית המשפט ייתן לחייב הפטר חלוט כבר במועד ההכרזה על החייב כפושט רגל.
במסגרת הרפורמה נקבע כי חייב אשר ישתף פעולה באופן מלא כגון: יתן מידע מלא על נכסיו, יעבוד ויגדיל את הכנסתו עשויים לקדם את קבלת ההפטר החלוט.
מנגד כאשר החייב מתנהל שלא בתום לב כגון: מסתיר נכסים, מידע, אינו עובד וכדומה במקרה שכזה עלול החייב למצוא עצמו מוצא מהליך פשיטת הרגל.

ככלל, בשונה מהעבר בה ראו בחייב בפשיטת רגל אדם חסר אחריות ומשכך נהגו כלפיו בחשדנות, כיום נוקטים בגישה שבה החייב עבר "תאונה כלכלית" ויש/ לעזור לו למחוק את חובותיו ולפתוח דף חדש ללא חובות.